על פחדים, מפלצות וסיוטים

22/9/2017

 

בגיל הילדות זה נורמאלי ורגיל לפחד מכל מיני דברים, מציאותיים ודמיוניים כאחד. ילדים נוטים לפחד מכלבים, מחושך, מגנבים ומאריות וגם ממפלצות, שדים, מכשפות ורוחות רפאים.

 

חשוב שאנחנו, כהורים וכמבוגרים, נבין שזה טבעי ונשדר לילד שזה בסדר לפחד ואנחנו פה כדי להגן ולשמור עליו. מומלץ לא לצחוק על הפחדים של הילד (וגם לא לאפשר לאחים הגדולים לצחוק), אלא לשדר לגיטימציה לפחד ("גם אמא מפחדת לפעמים") יחד עם מקורות תמיכה והגנה ("אני אחבק אותך כדי שלא תפחד"). אפשר גם לספר לילד מה אנחנו עושים כדי להתגבר על הפחדים שלנו ("כשאני מפחדת אני מדמיינת שאני אריה חזק וגיבור וככה מצליחה להתגבר על הפחד").

 

דרך טובה להתמודד עם הפחדים של הילד היא לעודד אותו להביע אותם בכל מיני ערוצים. כדאי לקרוא יחד ספרים על מפלצות ומכשפות (יש המון ספרים טובים בנושא), כשצריך לשים לב שהספר לא מפחיד את הילד יותר מדי אלא שחווית הקריאה נעימה לו. אפשר ליצור יחד מפלצות או שדים בציור, בפלסטלינה וכד'. אפשר לשלב את הנושא במשחק דמיוני עם בובות (הבובה הולכת לישון, היא מפחדת כי אולי יש לה מפלצת מתחת למיטה.. מה אפשר לעשות? איך נעזור לה?). אפשר גם לשים לוכד חלומות מעל המיטה או מתחת לכרית.

 

לדעתי כדאי לעשות הפרדה בין פחדים מציאותיים ללא מציאותיים ("אין מפלצות ושדים בעולם שלנו, זה רק בסיפורים"), אבל לא להגזים עם זה כי הילדים יודעים בעצמם בדרך כלל מה ההבדל בין מציאות ודמיון, אבל נעים להם להתנהל בעולם של מציאות ודמיון קצת מעורבבים אחד בשני.

 

היגיינת שינה                                                                                                                                         לשינה טובה בלילה מומלץ לעשות טקס הכנה לשינה שיטתי ומאורגן שחוזר על עצמו כל ערב. ארוחת ערב (לא כבדה מדי ולא עם הרבה סוכר), מקלחת, לבישת פיג'מה, צחצוח שיניים, ביקור בשירותים. כדאי לא לראות טלוויזיה לפני השינה אלא לדאוג שהילד יירדם במיטה שלו עם סיפור מרגיע ובובה או שמיכה שיוכל לחבק. מומלץ כמובן שהילד יירדם לבד בלי שמישהו יישב לידו או יחזיק לו את היד. אם הילד מבקש כדאי לדאוג לאור חלש בחדר כמו מנורת לילה או אור שמגיע מהמסדרון.

 

סיוטי לילה וביעותי לילה

 

 סיוטי לילה היא תופעה נפוצה מאוד בקרב ילדים וגם מבוגרים. כשילד מתעורר מחלום רע הוא זקוק לחיבוק והרגעה של ההורה. רצוי לחזור ולהגיד שהחלום נגמר ועכשיו אמא/אבא פה איתך. כדאי להרגיע את הילד כשהוא עדיין במיטה ולהחזיר אותו כמה שיותר מהר לשינה. אפשר לנסות ולשאול על מה היה החלום ולדבר עליו שוב בבוקר (או לצייר אותו). פעמים רבות הילדים לא זוכרים על מה חלמו או לא רוצים לדבר על החלום הרע. סיוטי לילה הם תופעה נפוצה ורגילה, כאמור, אבל בעיתות משבר ולחץ (כמו התחלה של גן חדש, עלייה לכיתה א', הצטרפות אח למשפחה, מעבר דירה וכד') עשויה תדירות החלומות לעלות. במקרה כזה מומלץ לשוחח עם הילד במהלך היום על הגורמים המלחיצים ולשמוע מהם הקשיים שלו.

 

ביעותי לילה שונים מסיוטי לילה כי הילד לא מתעורר מהחלום, אלא צועק, בוכה וצורח כשהוא עדיין ישן – גם כשעיניו פקוחות לרווחה (לפעמים אפילו הולך מתוך שינה). במקרים כאלה הילד מתנהג בצורה שונה מהרגיל ואפילו עלול להיראות מאוד מפחיד בשבילכם (היסטרי, מבוהל, מלא כעס ואפילו תוקפני). ביעותי לילה מתרחשים שעתיים-שלוש לאחר שהילד הלך לישון ונמשכים כ15-20 דקות. הילד חוזר לישון ובד"כ לא זוכר שום דבר למחרת.

לא ידוע בדיוק מדוע ישנם ילדים הסובלים מביעותי לילה. סיבות אפשריות לכך היא עייפות, דפוס שינה לא מאורגן (נרדמים בשעה מאוחרת מדי או מול טלוויזיה) או לפעמים מחלה עם חום. במקרים שהביעותים קורים בתדירות גבוהה או ממושכים כדאי לפנות לרופא ילדים. במקרה שיש ביעותי לילה כדאי לשבת קרוב לילד, לא בהכרח לגעת בו כי זה עלול להרגיז. לחכות שיירגע ואז להשכיב אותו במיטה. לא מומלץ לדבר על כך למחרת, הילד לא יזכור וזה יבלבל אותו.

 

ביעותי לילה בד"כ עוברים עם גיל ההתבגרות (ואז יופיעו דברים אחרים.. איזה כייף!).

 

שינה טובה וחלומות פז,

קרן

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

כתבות מומלצות

כנגד ארבעה סוגי הורים דיברה התורה...

13/09/2017

1/1
Please reload

כתבות חדשות
Please reload

עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square

הרצליה |  ראשון לציון

קרן בן ארי 054-5313066  | שרית חורב מורב 054-6272671

© כל הזכויות שמורות למרחב - המרכז לטיפול בילד ובמשפחה

הוקם בפלטפורמת WIX ועוצב ע"י סטודיו דיזיין-לי