חינוך למיניות בגילאי טרום התבגרות (בית ספר יסודי)
מה זה בכלל חינוך מיני? מאיזה גיל צריך להתחיל לדבר עם ילדים על מיניות? האם אנחנו ההורים צריכים לעשות את זה? מה בדיוק להגיד לילדים?
היום בעידן האינטרנט כשהפורנו נגיש לכולם, ותכנים מיניים קורצים אלינו מהטלוויזיה ומהפרסומות, האם באמת צריך חינוך מיני? ובכלל, אותנו ההורים זה מאוד מביך לדבר עם הילדים, ויש חינוך מיני בבית הספר.. אז מוותרים, או מחכים קצת, שהילד ילמד בעצמו. בסוף הרי אין ילד שמגיע לגיל 16 ולא יודע איך באים ילדים לעולם..
מין הוא נושא מרכזי ומשמעותי בחיים של כולנו. יחסי מין טובים ומספקים בין בני זוג מועילים לזוגיות ומשרים קרבה ואהבה. היכולת שלנו ליהנות מיחסי מין ואינטימיות קשורה לחוויות המוקדמות שלנו בתחום, לתפיסה שלנו את הגוף שלנו ולאופן בו נחשפנו לתחום הזה כבר מילדות. חשיפה מוקדמת מדי ולא מותאמת למיניות יכולה לגרום לתחושות של בושה, חוסר נוחות ואשמה.
תיווך מתאים של ההורים בנושא המיניות יכול ליצור חוויה נעימה וטובה עבור הילד, כך שגם אם ייחשף לתכנים מיניים לא מותאמים אחר כך (באינטרנט או במציאות) יהיו לו יותר כלים ומודעות על מנת להתמודד עם התכנים האלה בצורה מותאמת. בנוסף, אם נדבר עם הילדים על מין הם ירגישו בנוח לפנות אלינו אחר כך בשאלות לגבי דברים שמטרידים אותם בנושא.
יש מספר דרכים שיכולות להפחית חשיפה של הילדים לתכנים שאינם תואמים לגילם. ראשית, חשוב שהמחשב והסלולארי יהיו מוגנים בתוכנות צנזורה. אפילו אם הילדים עדיין לא מתעניינים בנושא, כי לפעמים הם עלולים להיחשף באופן לא מתוכנן. זהו נושא שכדאי גם לדבר עליו בפורום של הורי הכיתה כדי שהילדים לא יחשפו על ידי חברים. בנוסף, כדאי להתבונן בתוכניות הטלוויזיה בהן הם צופים ולפעמים גם לשבת ולצפות איתם יחד. ההתייחסות שלנו לסיטואציות שונות בטלוויזיה יכולה לעזור לילדים להבין יותר על יחסים. למשל: מתי מתאים שיהיה מגע גופני עם חבר או חברה, איך אומרים לא ועוד.
חינוך לפרטיות: ילד בגיל שש כדאי שיכיר את אברי המין שלו וידע שהם פרטיים. נכון שהמקלחת תהפוך להיות באופן הדרגתי משהו שהילד עושה בעצמו. לכל בית יש את הנורמות שלו בהתאם למה שמתאים ונוח להורים ולילדים, אבל כשהילדים גדלים (כיתות ג' ד') חשיפה לאברי גוף פרטיים של הורים או אחים גדולים מהמין השני עלולה לבלבל ולהביך אותם. טבעי ונורמאלי שילדים נהנים לגעת באברי המין שלהם כבר מגיל מאוד צעיר. יחד עם זאת, בגילאים אלה נכון להנחות ילדים לעשות זאת בפרטיות. חשוב שהמסר יועבר באופן מכבד מבלי לשדר להם כעס, אשמה או בושה סביב נושא זה.
הגוף המשתנה: בשנים האחרונות ההתפתחות המינית של בנות מוקדמת יותר מבעבר, ובנות בגיל שמונה יכולות להיראות כנערות מבחינה זו. כשהגוף מתפתח הרבה לפני שהנפש בשלה להתמודד עם השינויים הגופניים זה עשוי להיות מאוד מבלבל עבור הילד/ה וגם לגרור תגובות לא נעימות של הסביבה. חשוב מאוד שהמשפחה תהווה עבור הילדים מסגרת מכילה ותומכת בה לא לועגים לילדים על השינויים הגופניים, אלא עוזרים להם להתמודד איתם. גם במצבים הפוכים בהם ההתפתחות מתעכבת, יכולה להתעורר מצוקה אצל הילדים. חשוב להתייחס אליה באופן מכבד ולבצע בירור רפואי של הנושא.
איך ומתי כדאי להתייחס לשאלה כיצד באים ילדים לעולם? כדאי שילד בסביבות גיל חמש ידע שתינוקות לא מגיעים מהחסידה או מהכרוב, אלא נוצרים מהשילוב ביו גבר לאישה וצומחים בבטן של האישה. עם התפתחותו של הילד ולפי מידת ההתעניינות שלו בנושא, כדאי למסור לו עוד ועוד מידע בגילאים מתקדמים יותר. סביב גילאי 10-11, באופן הדרגתי (כל ילד בזמן שלו) מתחילה התעניינות של הילדים בבני המין השני. נוצרות חברויות בכיתה, מתחילה חשיפה לתוכניות טלוויזיה בהן יש חברויות בין בנים לבנות ואפילו מגע ראשוני כמו להחזיק ידיים או נשיקה. זהו זמן מתאים להתחיל לשוחח עם הילדים על קשר, על מגע, על אברי המין הנשיים והגבריים, על מחזור חודשי ועל איך באים ילדים לעולם. לפעמים ההתעניינות באה מתוך המציאות כמו לידה של תינוק חדש במשפחה או בסביבה הקרובה, או אח גדול שעוסק בתכנים אלה.
איך מדברים על זה עם הילדים? חשוב להבין שהשיחה היא לא חד פעמית, אלא נושא שמתווסף לשיח בבית. הדרך הטובה ביותר היא להתייחס לנושא באופן טבעי ולענות לילדים בכל פעם שהם מתעניינים, כמו סביב לידה של תינוק חדש, מחזור חודשי וכד'. באופן כזה המידע ניתן להם בהתאם ליכולתם ולרצונם להבין. אם הילד מגיב בתגובה מופתעת או נבוכה, אפשר להסביר לו שאלו דברים שעושים בגיל מבוגר יותר ולכן כעת זה עדיין מביך אותו. חשוב להתאים את רמת ההסברים לשאלות של הילד, לבגרות שלו ולמידת הרצון שלו לדעת.
אפשר להיעזר בספרים מותאמים לנושא כדי להסביר לילדים בהתאם לשאלות שהם שואלים. ספר כזה יכול להפחית את המבוכה שלנו המבוגרים כשמדברים על הנושא.
אם נושא המיניות הוא נושא עליו קשה לדבר אצלכם בבית , אם משום שזה מביך מאוד אתכם או את ילדכם, אם בשל צרכים מיוחדים או רגישות מיוחדת בנושא - אתם מוזמנים לפנות אלינו ונשמח לסייע ולמצוא את הדרך המתאימה עבורכם.
