חינוך למיניות בגילאי התבגרות (בית ספר על יסודי)
מה זה בכלל חינוך מיני? מאיזה גיל צריך להתחיל לדבר עם ילדים על מיניות? האם אנחנו ההורים צריכים לעשות את זה? מה בדיוק להגיד לילדים?
מין הוא נושא מרכזי ומשמעותי בחיים של כולנו. יחסי מין טובים ומספקים בין בני זוג מועילים לזוגיות ומשרים קרבה ואהבה. היכולת שלנו ליהנות מיחסי מין ואינטימיות קשורה לחוויות המוקדמות שלנו בתחום, לתפיסה שלנו את הגוף שלנו ולאופן בו נחשפנו לתחום הזה כבר מילדות (לינק לכתבה של חינוך למיניות בגיל הרך). חשיפה מוקדמת מדי ולא מותאמת למיניות יכולה לגרום לתחושות של בושה, חוסר נוחות ואשמה.
בגיל ההתבגרות ישנה חשיבות עצומה לכך שאנו ההורים נשוחח עם ילדינו על מין, אמצעי מניעה, גבולות הגוף וכד'. אם מדברים על מין אצלכם בבית בבית וקיימת תשתית של קרבה ואינטימיות סביב נושא זה אז מצוין, אבל גם אם לא - אף פעם לא מאוחר מדי בשביל להתחיל לדבר על כך עם ילדיכם.
גיל הבר והבת מצווה, יחד עם המעבר לחטיבת הביניים, מסמן פעמים רבות את המעבר מילדות להתבגרות. בגיל זה קיים עיסוק רב בהתפתחות הגופנית של הנערים והנערות ושל הסובבים אותם, מתחילות חברויות בין בנים לבנות ומתחיל גם מגע גופני. אותנו ההורים שינויים אלה עלולים להבהיל או להביך: איך הילד הקטן שלי מתבגר לי פתאום מול העיניים.. שינויים גופניים יכולים ליצור שינוי גם ביחס או בתפיסה של ההורים את הנער/ה, ולעיתים מובילים להתרחקות פיזית או אחרת של ההורה מהמין השני (אבות רבים למשל מאוימים מההתבגרות המינית של בתם הקטנה שהופכת לאישה, הם נבוכים ומתרחקים ממנה מבלי שהיא תבין מדוע). חשוב שאנחנו ההורים נהיה מודעים לכך שזה משפיע עלינו וננסה למצוא דרכים אחרות לקרבה (לדבר, לראות סרט יחד ועוד). נסו לדבר על כך עם בן/בת הזוג ועם הילדים בפתיחות רבה ככל האפשר ולזכור שאת הנערים והנערות השינויים הגופניים מבלבלים ומביכים לא פחות מאשר אותנו..
בכלל, הכניסה של הילד שלנו לגיל ההתבגרות מעוררת בנו ההורים תחושות רבות ומגוונות אליהן כדאי להתייחס (כמו זיכרונות שונים שצפים, קנאה, חרדה ועוד).
יחד עם השינויים הגופניים גדלה ההתעניינות במין השני ומתחילים להיווצר קשרים אינטימיים. העובדה שהמתבגרים שלנו מחוזרים על ידי בני המין השני היא קודם כל משמחת, אבל גם מעוררת חששות והתלבטויות:
כיצד נשמור על המתבגרים שלנו מפני פגיעה או מיחסים שלא מתאימים להם? איזה מגע מתאים מתי? אם אני
אדבר איתם על אמצעי מניעה אז אעודד אותם לקיים יחסי מין לפני שהם בשלים לכך?מה אפשר לעשות אם נראה שהקשר מתקדם מהר מדי מבחינה מינית?
בואו נודה על האמת – אף אחד עוד לא התחיל לקיים יחסי מין כי ההורים שלו דיברו איתו על זה.. דיבור על קשר פיזי ויחסי מין הוא חלק מדיבור על יחסים וקשר בכלל, כי בגיל הזה כבר אי אפשר להפריד בין הדברים.
נדמה שמה שהכי חשוב הוא שהצעדים הראשונים של ילדינו בעולם הזוגי יהיו מתוך תחושה של מרחב בחירה לעשות מה שנוח, מתאים ונעים להם מבלי להיכנע ללחץ חברתי ומבלי להיפגע.
גיל ההתבגרות הוא תקופה של התנסויות. הנער והנערה מתנסים בחוויות שונות, בודקים את הגבולות של עצמם ושלנו ובוחנים את הזהות שלהם בתחומים שונים. הבדיקות השונות לא תמיד פשוטות לנו כהורים. אנו עלולים לחוש שאנו מאבדים שליטה על ילדינו. גם בתחום היחסים עם בני המין השני קיימות בדיקות וחוויות. גם התנסויות עם בני אותו המין הן לא דבר חריג בגיל שבו בודקים מהי מיניות ומהי משיכה.
ערוץ פתוח של תקשורת ביננו לבין ילדינו וסובלנות לדרך שהם צריכים לעבור יאפשרו להם לשתף אותנו בחוויות. חשוב שנדע מה עובר על הילד שלנו ובמה הוא מתנסה, כדי לראות שאינו מסכן את עצמו ואת גופו.
במצבים בהם אתם מתלבטים, הנכם מוזמנים לפנות אלינו.
מרכז מרחב
לטיפול בילד ובמשפחה
